אני חיה, נושמת, כותבת, קוראת ענייני חלב ופתאום היכה בי החום הגדול והתחשק לי ניסויי קליל שהילדים יכולים לעשות לגמרי לבד והוא צבעוני וקצר בקיצור משהו מרענן לקיץ.
קחו הפסקה קלה מניסויי החלב, מבטיחה לחזור אליהם בקרוב, ותנסו משהו קצת אחר.
חברים שלנו התארחו בביתנו למספר ימים וכאשר הם הגיעו הם מצאו בכל חדר אמבטיה ובמטבח כוסות פלסטיק עם נייר טואלט מגשר בינהן. כמובן שבהתחלה הם הרגישו לא כל כך נעים לשאול מה ולמה אבל אחרי כמה שעות הם כבר היו ממש סקרנים ובעדינות שאלו לפשר התופעה. הסברתי להם שהבכור עושה ניסויים בבית ולוקח לו קצת זמן לנקות אחריו. לפני מספר ימים הם נזכרו בעניין ושלחו לי תמונה מה שהזכיר לי את הניסוי המקסים הזה והחלטתי להביאו גם לכם.
אפשר לעשות את הניסוי בוריאציות שונות, אנחנו החלטנו לנסות מספר אפשרויות.
הניסוי הבסיסי שהבכור עשה היה לשים שתי כוסות המגושרות על ידי נייר טואלט (עדיף לעשות עם נייר סופג) כאשר ממלאים רק אחת מהכוסות במים. ממתינים בסבלנות ורואים מה מתרחש.
בשלב הבא כשראיתי שהוא ממש מתעניין הצעתי לו לשים את הכוסות בגבהים שונים, פעם אחת כשהכוס המלאה למעלה ופעם כשהכוס הריקה למעלה.
בשלב האחרון החלטנו לצרף לחגיגה גם צבעים ואת הילדים האחרים, בן החמש בדיוק למד בגן על ערבוב צבעים ומה הצבעים המתקבלים אז החלטתי להראות לו עוד דרך נחמדה לערבוב צבעים. הפעם שמנו שש כוסות במעגל, שלוש כוסות עם צבעי יסוד: אדום, כחול וצהוב ובין שתי כוסות צבעוניות כוס ריקה. בין הכוסות הנחנו גשר מנייר סופג וחיכינו.
השארנו את הכוסות לעמוד כל הלילה וראינו שהצבעים מתחילים להתערבב, הירוק, הכתום והסגול שנוצרו התחילו לטפס במעלה הנייר וליצור צבעים חדשים.
בדומה לקטר הכחול הקטן (שאם זכרוני אינו מטעה אותי בגרסה האנגלית הוא קטרית) שהצליח למרות כל התחזיות ובעזרת הרבה כוח רצון לעלות במעלה הגבעה כך גם טיפות המים בניסוי שלנו.
ניסוי מים הולכים
מה צריך?
2-6 כוסות שקופות
מים
צבעי מאכל שונים (לא חובה, מוסיף רעננות של קיץ)
רצועות נייר סופג
מהלך הניסוי
- מוזגים מים לכוס שקופה כמעט עד הסוף (ניתן להוסיף צבע למים על מנת לראות טוב יותר את המים על גבי הנייר הסופג). במידה ותמלאו רק כחצי כוס הניסוי ייקח זמן רב יותר, זהו פרמטר נחמד שניתן לבדוק עם הילדים.
- מניחים כוס ריקה בצמוד לכוס שמלאנו בשלב הראשון.
- גוזרים רצועת נייר סופג ומגלגלים אותה בדומה לחבל.
- מניחים את רצועת הנייר כ״גשר״ בין שתי הכוסות כאשר קצה אחד של הנייר טבול במים והקצה השני מונח בכוס הריקה.
- ממתינים מספר דקות עד שמתחילים לראות מים בכוס הריקה. כדאי להשאיר את הניסוי בצד ולהסתכל עד לאן הגיעו המים. אפשר לדון עם הילדים על ״חוק כלים שלובים״ או להשאיר את זה לפעם אחרת.
- רוצים להוסיף קצת אומנות: ניתן לקחת שתי כוסות עם צבעי יסוד שונים, בינהן להניח כוס ריקה ולראות מה הצבע המתקבל מערבוב הצבעים או לעשות מעגל צבעים.
למה?
להפתעתנו המים בניסוי ״מטפסים״ במעלה הנייר וזאת בניגוד לכוח הכבידה, תופעה זו נקראת נימיות (Capillary action). המים יכולים לטפס במעלה צינורות דקים, והדוגמה הבולטת ביותר לכך הינה בצמחים. העצים ״שותים״ את המים מהשורשים אל העלים בעזרת זרימה נימית. ניסוי נחמד שאפשר לעשות הוא להשקות פרח לבן או גבעולי סלרי במים עם צבע ולצפות בצבע העולה מעלה. זרימה נימית ראינו גם בניסוי הכרומטוגרפיה.
מגבת הנייר עשויה ברובה מסיבי צלולוז - שרשראות של מולקולות סוכר. המשיכה בין חומר זה למים חזקה מהכוחות הפועלים בין מולקולות המים ומאפשרת למים לטפס מעלה. הטיפות מטפסות במספר נתיבים מקבילים ובשיא הגובה מתאגדות לטיפה גדולה וכבדה. בשלב זה יחסי הכוחות משתנים, כוח הכבידה גובר על הנימיות והיא נופלת לצד השני של גשר הנייר.
