טלפתיה זה רק קסם
"אמא, את יכולה להביא לי את הזה... הכזה משם?" "מה?!?!" " נו, הדבר הזה הצהוב, שהשתמשנו בו להכין את הנו איך קוראים לזה?" "אה?" הפוסט הזה עוסק בשיח (לא שיח בר) ובדיאלוג בין אנשים.
הפוסט הזה עוסק בשיח (לא שיח בר) ובדיאלוג בין אנשים. מטרת הפעילות היא, לשפר את יכולת העברת המסרים תוך שימוש באמצעי ויזואלי.
להלן דיאלוג שכיח במשפחתנו:
"אמא, את יכולה להביא לי את הזה... הכזה משם?"
"מה?!?!"
" נו, הדבר הזה הצהוב, שהשתמשנו בו להכין את הנו איך קוראים לזה?"
"אה?"
בימים אלו, כשהילדים בבית והתקשורת בין כולם הופכת להיות צפופה ואינטנסיבית יותר, ובנוסף, שיחות רבות עוברות למרחב הדיגיטלי, החלטתי להתמקד בחיזוק היכולת לתקשורת נכונה. כמובן, תוך השתדלות להעביר להם את התכנים בצורה כיפית ומהנה. הפעילות המוצגת בהמשך, נחלה הצלחה מעל המצופה.
הפעם, אני ממש ממליצה גם למבוגרים שבחבורה לקחת חלק. כן, אתם ההורים, הסבים והסבתות. נסו גם אתם ותיווכחו כי תרגול מביא להישגים. בימים אלו, ימי הקורונה, זוהי פעילות מצוינת לשיחת וידאו או אפילו לשיחה רגילה, שבסופה ניתן לשלוח אחד לשני את הציורים ולהשוות.
צייר את הנאמר
מה צריך?
דף מודפס או להכין דף בעצמכם
דף לבן
כלי כתיבה
מה עושים?
- הדפיסו את הדף המצורף או הכינו דף עם צורות בדומה לדוגמאות בתמונה. אין צורך שיהיה זהה.
2. בקשו משני אנשים שלא ראו את הציור קודם לכן להתיישב כך שאינם יכולים לראות האחד את דף השני. אפשרות נוספת הינה לבצע את הפעילות בשיחת טלפון/וידאו שכל משתתף נמצא בבית אחר.
3. משתתף א׳ יקבל את הדף המודפס ומשתתף ב׳ יקבל דף ריק וכלי כתיבה.
4. בקשו ממשתתף א׳ לתאר למשתתף ב׳ מה הוא רואה בציור, כך שהוא יוכל לצייר את השרטוט בצורה המדויקת ביותר. כמו כן רצוי, שמשתתף א׳ לא יראה מה משתתף ב׳ מצייר.
5. לאחר סיום הציור, יראה משתתף ב׳ את הציור למשתתף א׳ ויחדיו יבחנו את הפערים.
6. ציירו ציור חדש ועשו ניסיון נוסף. במהלך הפעילות הכנו כל העת דפים נוספים וניסינו לדבר ולשפר את צורת התקשורת שלנו.
למה?
אנחנו מכירים את זה היטב. כמה פעמים שאלתם את ילדכם איך היה בבית הספר, וקיבלתם את התשובה הקצרה והלא ממצה: ״כייף״. אם הזאטוט/ה ממש במצב רוח טוב, קיבלתם תשובה מפורטת יותר: ״היה ממש כיף״.
בפרקטיקה היום יומית יש דוגמאות אפילו מהותיות יותר, שבה מתקשה הילד להסביר את עצמו בצורה טובה. למשל, כאשר אחד מילדי מבקש ממני להביא משהו, אני יכולה לשאול, היכן זה נמצא? תשובתם על פי רוב תהיה: ״שמה״ או ״על הזה״. ביטויים 'ברורים' מעין אלו מקשים מאוד על ההבנה ונדרש לאחר מכן דיאלוג שלם להבין טוב יותר את הבקשות. שיפור מיומנות ההסבר הינה תהליך חשוב, ולא רק אצל ילדים.
כאשר הייתי כבת 10 אימא שלי ביצעה איתי פעילות זו, ומאז נחקק בי הצורך לוודא, האם התשובה שלי מספיק ברורה לצד השומע. הדור הנוכחי, שרוב שיחותיו נעשות באמצעות הודעות כתובות תמציתיות, כבר קצת שכח איך מנהלים שיחה ווקאלית בין אנשים וכיצד להשתמש בניסוחים ברורים על מנת להסביר את כוונותיו.
הילדים מקלידים בקצב מטורף בטלפונים הניידים, ולנו נותר רק לתת להם קצת כלים על מנת להבין את הפערים בין מה שחושבים שנאמר למה שהאיש מולך קולט ומבין מדבריך.
לסיום אני משאירה רגע את השיח בצד ומאחלת לכולם רק בריאות!
פוסט זה, מוקדש לאמי, הקוראת הראשונה של בלוג זה, עורכת ותומכת נלהבת שהלכה לעולמה בסוכות השנה. החלטתי, שהפעם אחרוג ממנהגי ואכתוב פוסט קצת שונה. עדיין יש ״למה?״ וזו עדין פעילות חינוכית ומתאימה לילדים אבל באופי קצת שונה מהניסויים שאני מפרסמת בדרך כלל. דומות ושונות, כמו שהינו בחיים. אני והראשונה ברשימת התפוצה של ״למה מאמא?״.