החופש הגדול בשיאו ואני מוצאת עצמי בחיפוש אין סופי של פעילויות לילדים. מכיוון שכולנו מאוד אוהבים יצירה, הפעם אני מביאה רעיון ליצירה פשוטה שהיא גם משחק המתאימה לכל הגילאים גם הצעירים יותר (אולי הם יזדקקו לקצת עזרה). אם תקראו עד הסוף תגלו שממש בקלות פעילות היצירה/משחק הזו הופכת לניסוי מדעי.
חרק מעופף על קש
מה צריך?
דף נייר
מספריים
צבעים
נייר דבק
קש
מה עושים?
- על גבי הדף ציירו דבורה/פרפר/חללית או כל דבר שמתחשק באותו רגע (מי אמר שמפלצת או פרה לא יכולות לעוף). צבעו וגזרו את הצורה.
- קחו רצועת נייר נוספת, גלגלו אותה בגודל המתאים להשחיל קש. סגרו את הדף המגולגל על ידי נייר דבק. שטחו את הקצה וקפלו אותו על מנת לסגור את הגליל בצד אחד.
- הדביקו את גליל הנייר לצד האחורי של הצורה שחתכתם כך שהפתח פונה למטה.
- הכניסו את הקש לפתח הגליל.
- עכשיו השלב הכיפי! נשפו בקצה הקש והעיפו את ה״מעופף הנועז״ כמה שיותר גבוה/רחוק. אפשר לערוך תחרויות או סתם להגדיל את נפח הריאות.
רוצים להפוך את הפעילות לניסוי? ניתן להשתמש בקשים בעובי שונה/ליצור צורות או גדלים שונים של הכנפיים ולראות מי עף טוב יותר.
למה?
כי זה כיף!!! פעילות מתוכננת גורמת לשפיות של ההורים בחופש הגדול והילדים מאוד מרוצים. משהו קצת יותר רלוונטי לחשיבה מדעית, זה עניין היצירתיות. בהרצאת הדוקטורט שלי אמר המנחה שלי שהניסויים המדעיים שאותם ערכתי במעבדה הם עבודה מדעית אבל גם יצירה. נזכרתי בזה השבוע כשחברה הראתה לי תמונה של עוגה מקושטת מקסימה שהכינה פוסט-דוקטורנטית לביולוגיה ואותה חברה שאלה: ״איך יכול להיות שכל מי שאני מכירה מתחום המדעים יש לו רעיונות יצירתיים וידיים כישרוניות?״ באותו רגע לא עניתי (וקצת הסמקתי) אבל תשובתי אליכם הינה שכדי להצליח בעבודת מחקר ניסיונית צריך שתי ידיים ימניות וראש יצירתי ופתוח לנושאים שונים. דברים אלו אפשר ורצוי לפתח אצל הילדים בגיל צעיר.
