שנים! המון שנים עברו מאז שחיית הבוקר האחרונה שלי.
בילדותי הייתי שוחה עשרה ק״מ ביום, ובסופי שבוע השתתפתי בתחרויות שחיה. חוץ מזה הייתי, רצה, עושה אימון בחדר כושר ואימון מחזורי על הדשא. היום, כעשרים שנה אחרי, מצאתי את עצמי בבריכה השכונתית בשש וחצי בבוקר. בבית השארתי את הילדים והטרול ישנים. שלא תבינו אותי לא נכון, כל השנים האלו אני שוחה (ובשנים מסוימות אפילו התאמנתי לטריאתלון) אבל נמנעתי משחיית בוקר (עדין לא מסוגלת להגיד את המושג ״אימון בוקר״!), המעבר מהמיטה החמה למים הקפואים כשכולם בבתים ישנים, יש בזה משהו סיזיפי ו...כיפי.
אז לכבוד חזרתי לבריכה אחרי ״תקופת הבידוד״ של הלידה אני מביאה ניסוי שהוא קסם אמיתי.
קדימה בואו נקפוץ למים!!!
צוללן בבקבוק
מה צריך?
בקבוק פלסטיק שקוף עם פקק
שקית רוטב (קטשופ, סויה, חרדל וכו׳)- רצוי יותר מסוג אחד
כוס מים
מים
מהלך הניסוי
- מלאו את הכוס במים והכניסו לתוכה את שקית הרוטב. השקית צפה? שפר עליכם גורלכם ואתם יכולים להמשיך בניסוי, לא צף? נסו שקית אחרת.
- מלאו את בקבוק הפלסטיק במים כמעט עד הסוף והכניסו את שקית הרוטב לתוכו (ניתן להשתמש במים מבדיקת הציפה שבשלב הראשון). סיגרו את הבקבוק בפקק.
- לחצו על דפנות הבקבוק על מנת ששקית הרוטב תשקע ושחררו על מנת שהשקית תצוף.
- לבשו את תחפושת הקוסם או לפחות הכינו שרביט קסמים וצאו להשוויץ לאנשי הבית ולחברים: איחזו בבקבוק ביד אחת ועם היד השנייה הטילו כישוף מיוחד, הראו לחברים שאתם צריכים הרבה ריכוז ובעזרת כוח המחשבה/מילות הקסם שלכם אתם יכולים לגרום לשקית לשקוע או לצוף. כמובן שאל תראו להם שאתם לוחצים על דפנות הבקבוק.
למה?
הצוללן שלנו, שהוא שקית הרוטב, עובד רק במידה ויש בו גם נוזל וגם גז, וזו בדיוק הסיבה שבשלב הראשון אנו בודקים את יכולת הציפה שלו- צף? יש אוויר (גז). נוזל בניגוד לגז אינו משנה את נפחו, כאשר אנו דוחסים נוזל אנו יכולים לשנות את צורתו אך לא את נפחו לעומת זאת דחיסת גז משנה את נפח הגז ואת צפיפותו (מסה ליחידת נפח). הרוטב נמצא בשקית גמישה, כאשר אנו לוחצים על דפנות הבקבוק אנו מגדילים את הלחץ בתוך הבקבוק והוא מכווץ את האוויר שנמצא בתוך שקית הרוטב, השקית מתכווצת, נפחה קטן, מכאן שצפיפותה גדלה ביחס למים והיא שוקעת. כאשר אנו משחררים את הלחיצה על דפנות הבקבוק נפח שקית הרוטב גדל, הצפיפות קטנה ביחס למים והצוללן שלנו צף.
