אמא, למה אנחנו לא עורכים היום ניסוי? למה הגעת לבית הספר להדגים ניסוי ולא לגן? למה הגעת לגן ולא לבית הספר? כי אני אמא רעה. אבל את לא באמת כזו... אני לא מסוגלת בלעדיהם, כמה שלפעמים הם מעצבנים הם תמיד כאלה מתוקים.
החורף בסיאטל ממאן להיפרד, הטמפרטורות אומנם עלו אך עדין מעונן וגשם בחוץ (וזו גם הסיבה לתאורה הבעייתית בתמונות). אי אפשר לטייל אבל זהו מזג אוויר נהדר לקצת ניסויים ואקשן בבית.
העיקרון הראשון שמנחה אותי (לפחות אני ממש משתדלת) כאשר אני עושה ניסוי עם הילדים הוא להשתמש עם חומרים ידידותים שלא מצריכים כפפות, משקפי מגן או 100% השגחה הורית. אני מתכננת את הניסוי ואף פעם לא יודעת לאן זה יוביל, לילדים יש רעיונות משלהם ואנחנו מאלתרים.
את סדרת הניסויים שאפשר לעשות בבית עם ילדים החלטתי לפתוח בניסוי פשוט מאוד שאפשר לערוך בכל בית וכל החומרים זמינים ונמצאים בכל רגע נתון. אפילו אם אתם רק הדודים ורוצים להרשים את האחיינים זוהי פעילות מוצלחת.
ניסוי זה (ורבים אחרים) אני אוהבת להדגים בתחילה כקסם, אני אוהבת לראות את ההפתעה על פניהם של הילדים ומיד לאחריה את הגלגלים בראש מתחילים לנוע. לאחר מכן הם דורשים להתנסות גם ואז הם מתחילים להמציא רעיונות משל עצמם.
קראתי לילדים למטבח ולפניהם עמדו שתי צלחות עם מים ופלפל שחור, ביקשתי מכל אחד מהם להכניס את האצבע למים והם ראו ששום דבר לא התרחש. עכשיו אני הכנסתי את האצבע למים וראו זה פלא כל הפלפל זז לצדדים. הבכור שכבר מכיר את כל הטריקים שלי ישר אמר:״ יש לך משהו על האצבע, חומץ, שמן...״ אני חייבת לכתוב פה שהייתי ממש גאה בו על השליפה. אמרתי להם שלאנשים מבוגרים יש אצבעות קסם שלא קיימות לילדים אבל הם לא ״קנו״ את זה ואז גיליתי להם ששמתי טיפה של סבון על האצבע. כמובן שישר נשאלה השאלה: ״איזה סבון?״, והתשובה היא שזה לא מאוד חשוב אבל סבון כלים הוא יחסית מאוד מרוכז.
מכיוון והפלפל השחור שלנו טחון גס והילדים הזיזו את הצלחות, הרבה מהפלפל שקע ולא התקבל אפקט הוואו אז החלטתי לנסות קינמון וזה עבד מצויין! רעיון הקינמון עלה לי לא מבילוי של שעות רבות במעבדה אלא דווקא מניסיונות הבישול, ידעתי שגם פלפל שחור וגם קינמון לא מתערבבים עם מים ולכן ניתן להשתמש בשניהם. לאחר שכל ילד סיים להכניס אצבעות סבון למים עם פלפל, קינמון ואפילו ניסינו קמח שאלתי את הבכור אם הוא רוצה לנסות את כל הדברים שהוא אמר בהתחלה. כמובן שהייתה התלהבות וניסינו לטבול גם אצבעות עם חומץ ושמן. השמן מכיוון ואינו מתערבב עם מים יצר בועה על פני המים והבטחתי להם ניסוי אחר בנושא זה.
בת השנתיים שהיתה צופה נלהבת בכל הניסוי הסיקה את המסקנה החשובה מכולן, מהיום אפשר לאכול ולהכניס אצבעות לתוך הצלחת! הכפית היא פריט מיותר שאמא מניחה ליד הצלחת.
ניסוי פלפל בורח מסבון
מה צריך:
קערה או צלחת עמוקה
מים
פלפל שחור/קינמון
סבון כלים
דף לרישום תצפיות (המלצה בלבד)
מהלך הניסוי:
- יש למלא את הקערה במים ולפזר מעל פלפל שחור/קינמון בעדינות על מנת שהחלקיקים יצופו על פני המים ולא ישקעו
- נוגעים בעדינות בפני המים עם אצבע נקייה, או עם קיסם עץ
- שמים טיפת סבון כלים על האצבע/קיסם העץ ונוגעים שוב בפני המים
תוספות מעניינות לניסוי:
- ניתן לנסות לשים חומרים נוספים על האצבע ולראות האם הם פעילים בצורה דומה לסבון
- ניתן להחליף את הפלפל השחור בקינמון, קמח, כורכום או כל אבקה דקה שאתם חושבים עליה ושאינה מתמוססת במים. למתקדמים, ניתן לנסות לשים מלח ולחשוב מדוע הניסוי לא עובד
כל פעם שמנסים משהו חדש יש להחליף את המים עם האבקה על פני השטח. שימו לב שכאשר אתם נוגעים עם הסבון חלק מהאבקה שוקעת.
למה?
ניסוי זה הוא הדגמה כיצד סבון מוריד את מתח הפנים של המים. למים יש כוחות חזקים בינם לבין עצמם, הפלפל שאנו מפזרים אינו ״אוהב מים״ (הידרופובי) ולכן הוא צף על פני השטח (בדומה לשמן הצף על פני מים ואינו מתערבב). סבון הינו חומר שמצד אחד ״אוהב מים״ ומהצד השני ״אינו אוהב מים״ ולכן הוא מסיר שומנים בצורה מצויינת. הוא נקשר לשמן מצד אחד ונשטף עם זרם המים מצידו השני. כאשר אנו מכניסים סבון לתוך המערכת הוא מחליש את הכוחות בין מולקולות המים (משנה את מתח הפנים), מולקולות המים מנסות לשמור על מתח הפנים על ידי תזוזת המים הרחק מהסבון, תזוזה זו נצפית בניסוי על ידי הפלפל שפיזרנו. מתח הפנים של הסבון חלש מזה של המים ולכן חלק מהפלפל השחור שוקע ובנוסף לא ניתן לחזור על הניסוי שנית.
הרהורי למה מאמא
אפשר לתת לילד בגיל חמש או אפילו שבע הסבר מדעי מפורט על התהליך ואני בטוחה שאפילו עם קצת מאמץ הוא יזכור את חציו יום למחרת אבל לי חשוב יותר שבגיל הזה ילדי ילמדו לשאול שאלות ולחקור את התהליך והכי חשוב שתיהיה להם חוויה חיובית. לכן רק עשיתי להם קסם וננתי להם לשאול את השאלות ולהוביל את השלבים והתוספות המעניינות. בהתחלה ניסינו להחליף את הפלפל השחור בקמח וקינמון, ובכך ראינו שאין אינטרקציה בין הפלפל והסבון, הוא סתם סמן שמראה לנו מה קורה. לאחר מכן המשכנו לפי ניחושם ההתחלתי לשים שמן/חומץ על האצבע ולראות האם יש חשיבות לחומר הנוגע במים. בשלב האחרון הם עברו לטעימות אבל זה ממש לא שלב חובה.
נקודה חשובה שעוד ארחיב עליה בעתיד הוא שצריך לנסות לא להעביר את הקבעונות שלנו כמבוגרים לילדים. אני כותבת את זה כאן אבל תמיד מנסה להזכיר זאת גם לעצמי, זה לא פשוט להוריד את כובע המבוגר האחראי בעל ניסיון החיים. נסו לא להגיד משפטים כמו ״זה לא יעבוד, חבל לנסות״, לתת להם את התוצאה הצפויה או להגיד להם לא לטעום כי יש קצת סבון במים (גם בכלים שאנו שוטפים נשאר לפעמים קצת סבון). נסו לחזור אחורה בזמן ולהינות מיצר הסקרנות והחקר של ילדכם. כמובן שצריך שיהיה מבוגר אחראי כי האחראיות של ילדים בנושאים הללו לוקה בחסר אבל לא מעבר לכך.
במידה ואתם מעוניינים ברקע מדעי מעמיק יותר לניסוי זה אפשר למצוא מידע רב ברחבי הרשת. בנוסף, כאן תוכלו למצוא תאור מפורט שלב אחר שלב כולל תמונות של מהלך הניסוי.
