כל ילד הוא יחיד ומיוחד, עד שאתה לא מגיע לגדל ילדים משלך אתה לא מבין כמה הם שונים ולא ברי השוואה. איך ייתכן שילדים שגדלים באותו בית מתנהגים כל כך שונה?! כנראה שזה שילוב של אופי מולד, אופי המשפחה שמשתנה עם כל ילד וגם החינוך שלנו ההורים שמשתנה (אצלנו נעשה רך יותר) מילד לילד.

בת השנתיים החליטה שחיתול בלילה זה ממש לא הכרחי, לעומת זאת ביום חיתול הוא מצרך חשוב! הילדה הראשונה בתבל שנגמלה בלילה לפני היום. ועכשיו לחלק החשוב, במשך כמעט שבועיים התעקשנו לשים חיתול ללילה ובבוקר החיתול נשאר יבש, מה עושים?! גם ככה קשה לי עם כמות הפסולת שהחיתולים מייצרים ולזרוק חיתול יבש לפח? אבל מצד שני אי אפשר להלביש אותו שוב אחרי לילה שלם. בקיצור, חייבים למצוא שימוש חוזר לחיתולים ובדיוק בשביל זה יש לי ניסוי מדליק.

ניסוי ספיחה עם פולימר חיתולים

מה צריך?
1-3 חיתולים נקיים
מספריים
3 כוסות זהות
מים

מהלך הניסוי

1. חותכים את החיתול לאורך, עדיף מעל דף נקי על מנת שתוכלו לאסוף את הגרגרים יקרי הערך שיפלו.

2. מנערים את החיתול לתוך שקית נקייה או מעל דף ומוציאים את כל הגרגרים שיש בתוכו. במידה ואתם מוגבלים בכמות החיתולים שבידכם ניתן להכניס את צמר הגפן שנמצא בתוך החיתול לתוך שקית או צנצנת ולנער היטב, הניעור יפריד בין צמר הגפן לגרגרים ותקבלו עוד כמות יפה של גרגרים לניסוי.

3. מסדרים את שלושת הכוסות בשורה כאשר בראשונה שמים ככפית של גרגרים.

4. בכוס השניה ממלאים מים עד כרבע מהכוס.

5. עכשיו לקסם עצמו- ממש כמו במשחק שבו צריך לנחש לאן העברנו את המים. שופכים את המים מהכוס השניה לכוס השלישית ומחליפים את מיקום שלושת הכוסות. עכשיו שואלים את הילדים באיזה כוס המים? שלב זה עושים כשלוש - ארבע פעמים כאשר לא שופכים את המים לכוס עם הגרגרים!

6. שופכים את המים לכוס עם הגרגרים ועכשיו צריך לחכות כעשר שניות. בזמן הזה כמובן מחליפים את מיקום הכוסות (כי צריך גם קצת ניעור) וניתן קצת לדבר ולהציץ שלא נשארו מים בכוס.

7. ו...הופכים את הכוס ומראים שאין מים בכוס שהם בחרו, הופכים את כל הכוסות ומראים לילדים שבאף כוס אין מים!

8. לאחר ההתלהבות אני ממליצה לקחת כוס נוספת אבל הפעם שקופה להכניס כף גרגרים ולהראות לילדים כיצד הקסם עובד, וכיצד המוצק הופך לג׳ל. בנוסף ממש כיף לשחק ולגעת בג׳ל הנוצר (זהו השלג הסינטטי שניתן למצוא בחנויות). החומר אינו רעיל אז אפשר לשחק בהנאה, רק תהיו מוכנים שזה מלכלך אבל מתנקה ממש בקלות.

למה?

הגרגרים ששמנו בכוס הם פולימר בשם ״סודיום פוליאקרילאט״. פולימר זוהי מולקולת ענק המורכבת מיחידה החוזרת על עצמה, אפשר לדמיין שרשרת הבנויה מהרבה מאוד חרוזים זהים. פולימר זה טעון במטען חשמלי דבר העוזר לו לספוח מולקולות מים רבות ואז הוא עובר ממצב של מוצק (הגרגרים שנמצאים בחיתול) לג׳ל שזהו מוצק רטוב. בצורה ציורית יותר זוהי בעצם מאין רשת תלת מימדית שכולאת בתוכה את מולקולות המים. סודיום פוליאקרילאט נחשב לחומר סופח-על (superabsorbet) והוא יכול לספוח מים עד פי 100-1000 ממשקלו.

תהליך זה אינו תגובה כימית, זהו בעצם מנגנון פיזיקלי שאינו משנה את המבנה הבסיסי של החומר. אפשר לבדוק טענה זו על ידי ייבוש החומר (זה לוקח מספר ימים) זוהי תוספת נחמדה לניסוי שאפשר לנסות עם הילדים.

ניסיתם את הקסם? אשמח אם תשתפו בחוויותיכם.

• התמונה בכותרת לקוחה מהאתר www.personalcreations.com